<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תשי"ג</h1>
<h2>דף נז:</h2>
האי לאו חמרא הוא. כך פי' הגאון. ויש לתמוה וכי לית ליה לרבא דסתם יינם אסור בהנאה. וע"כ נראה לר' דרבא לא התיר אלא חוץ מדמי האי חמרא והם אסרו כל היין דסבירא להו דכי אמ' רשב"ג דאמ' בשילהי השוכר חבית בחבית אבל יין ביין לא. קשיא טובא. חדא דא"כ [הוה] ליה לרבא [למימר] אנא דאמרי כרשב"ג. ועוד מאי קפריך ליה מברייתא אתי מעל רב נחמן. ונרא' לר' לפרש דרבא (דהני) [והני] דפליגי עליה סבירא להו (דכולהו) [כולהו] כרבנן דפליגי בשילהי השוכר (דמתני') [במתני'] אדרשב"ג ביין נסך שנפל לבור וקאמרי כו' אסור בהנאה. והיינו דפליגי בסתם יינן ובהכי פליגי דרבא ס"ל פליגי (עליה רבנן) [רבנן עליה] דרשב"ג ביין נסך גמור אבל ביין סתם לא פליגי דדמי ההוא חמרא אסור והשאר מותר ורב הונא בר חנינא ורב הונא בריה דרב נחמן ס"ל דה"ה בסתם יינן אסרו חכמים לכל היין. והשתא שפיר אתיא האי פירכא ממתני'. דההיא בע"כ רבנן היא דע"י שתייה נאסר ולא בכוונה ניסך לע"ז וקאסרי אפי' ביין סתם. ולרב נחמן לא מצי לפרוכי מינה דאיהו לרשב"ג קאמ'. מ"ר. ועיקר.
